קוד הקיום מוסר: פחד נטישה נובע מתוך פרשנות של האדם לעזוב סביבה "בטוחה ומגנה".
כל פעם שפרשנות זאת עולה, היא כתוצאה מתרגום להגדרה שקבעו לאדם מגיל קטן שהוא אינו יכול להתקיים לבד ותלות שלילית חייבת להתקיים כדי שיתקיימו יחסים בהם האדם ירגיש בתוך "סביבה בטוחה", אשר מגינה עליו בפיזי ותמורתה האדם חייב להקריב את רצונותיו הלגיטימיים תמורת קורת גג אשר מכילה בתוכה את כל צרכיו הפיזיים שפרשנות שלו הוא האדם צריך לעבוד קשה כדי לדאוג לקורת גג משלו ומילוי צרכיו הפיזיים בעצמו ללא עזרה ותלות באחר.
פחד נטישה ייעלה בכל סיטואציה ואינטראקציה של יחסים בין האדם לסביבה החיצונית הקרובה בה האדם "תלותי", בהם האדם ירגיש תקשורת לקויה, תקשורת לא בונה, תקשורת בה האדם אינו יכול לומר הכול בצורה חופשית ואמתית = יחסים שאינם מקנים בטחון אמתי שהאדם ימשיך לקבל את אותה דאגה פיזית גם אם הוא יחיה ויתנהל על פי רצונותיו החופשיים ללא ריצוי הצד "הדואג ויודע", "המפרנס אותו".
קוד הקיום מוסר: את התלות ייצרו מול האדם הוריו בחומר / פיזי בכל מיני התניות, דרך חיבוק, הבעת אהבה, מילה טובה, מחמאה, חיוך וכיוצ"ב כשהאדם ענה על הציפיות החיצוניות והתנהגותו מצאה חן בעיניהם.
חומר = כל מה שהוא חיצוני והוגדר לנו כתוצאה מהתרגום ומתוכו יוצאת פרשנות, כשהאחר "הדואג בחומר" מתלונן, מבקר, מרים את הקול שלו מול האדם, אומר על האדם שהוא "לא בסדר לא טוב", מצית באדם את פחד הנטישה מתוך תרגום של הגדרות והתניות שנחרטו לאדם בזיכרון מגיל קטן, כשהאדם התנהג בכעס, בכי, התפרצות, שמח מדיי וזה לא "בסדר" בעיני "הדואג בחומר", להביא רגש שכזה ופורש על ידי "הדואג בחומר" ככפיות טובה.
הרגש הלגיטימי שהביע האדם מייד התפרש בעיני "הדואג בחומר", כתלונה כעס והתפרצות כלפיו ומייד השתיקו את האדם, ללא התעניינות וסקרנות אמתית לרגשות שעלו מתוך תסכול שהאדם אינו מממש רצון חופשי.
משהוא ביחסים הפריע לאדם ולא הייתה לו היכולת לבטא את הרגש הזה בנינוחות ושלווה מול "הדואג בחומר".
קוד הקיום מוסר: לאדם לא הייתה כוונה להאשים את "הדואג בחומר" בצרות שלו, האדם רצה להביע חוסר שביעות רצון רגשית מחוסר היכולת שלו להתמודד עם מצבים מסוימים ולא היה לו חבר אמתי מולו שיבדוק יחד איתו מדוע הוא מתלונן ועצוב.
"הדואג בחומר" פרש את התנהגות האדם, שהאדם מתלונן עליו ואז האדם מצא את עצמו מתנצל ומבקש סליחה, או צועק, מתפרץ, מסתלק מהמקום, מפני שהכוונה האמתית של האדם להתפתחות על הפחדים שלו לא הובנה, הכול יצא מהקשרו ובמקום לבטא את הרגש שלו באותנטיות ולטפל בו, האדם היה צריך לטפל "בדואג בחומר" שנפגע, נעלב, הרגיש דחוי מהאדם. מה שהפך את האדם בפרשנותו מתוך הפחד מנטישה אותי כאדם פוגע, לא מתחשב, מתנשא, אגואיסט ועוד...
קוד הקיום מוסר: מתוך אותה התניה שמגיעה מתוך פחד הנטישה שחרוטה לאדם מגיל קטן, האדם לא באמת משתף את האחר במצוקות שלו, הפחד שהאחר ייפגע, ייעלב, יידחה וינטוש כשהאדם מביע מצוקה ביחסים הוא פחד משתק, הפחד לאבד "דואג בחומר".
האדם ינסה לפתור את מצוקתו בעצמו מתוך וויתור על האני של עצמו למען "הדואג בחומר", עד הנקודה בה האדם לא יוכל יותר לשאת את "העוול שנעשה לו" "מהדואג בחומר" אותו האדם המליך על רצונותיו החופשיים ואז התלונה מתוך האדם כלפי עצמו תצא בצורה של התפרצות, כעס, תסכול פנימי ומתוכה על כעס ותסכול על "הדואג בחומר" ומתוך כך ירגיש האדם כאילו מימש את הבקשה האותנטית שלו מול האחר מפני שרק כך "הדואג בחומר" יקשיב ויאשר את מימוש הרצונות החופשיים של האדם.
פלטיאל אריה
מתוך קוד הקיום צמחה מתודולוגיה חדשנית ורבת עוצמה:
לחץ כאן להמשך פרטים: הדרכה בשיטת קוד הקיום
לחץ כאן להמשך פרטים: הדרכה בשיטת קוד הקיום
